רש"י
כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים. שֶׁמְּנַקְּבִין אוֹתָהּ, וְתָמִיד הִיא עוֹמֶדֶת בְּנוֹיָהּ וְאַדְמִימוּתָהּ, "כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת", מְפַתּוֹת אוֹתָהּ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם לִזְנוֹת כְּמוֹתָם אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְהִיא עוֹמֶדֶת בֶּאֱמוּנָתָהּ:
תורה תמימה
כשושנה בין החוחים. רבי יצחק פתר קרא ברבקה, דכתיב רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי (ר"פ תולדות) אביה רמאי ואנשי מקומה רמאין טזהארמים ידועים הם לרמאים עד היום הזה.
והצדקת הזאת יצאה מביניהם, למה היא דומה, לשושנה בין החוחים יזר"ל כי במקום שמתגדלין חוחים שם האדמה איננה מוכשרת לגדל שושנים, ולכן אם נמצא שושנה גדילה בין חוחים הוא דבר פלא. כך המקום והבית שנולדה ונתגדלה רבקה לא היה מסוגל כלל שתתגדל בצדקתה, ואעפ"כ כך נתגדלה, ולכן היא דומה לשושנה בין החוחים. והנה אע"פ דכלל פסוק זה בשבחן של ישראל איירי, אעפ"כ לא חש לדרשו ברבקה ללמד מזה לשבחן של ישראל, דכמו רבקה לא למדה במעשיה מאנשי מקומה כך לא למדו ישראל אל מעשה הכנענים במקום שהם שם, ורבקה מן האמהות, ומעשה אבות ירשו בנים, ויתבאר לפי"ז מה שהובאה אגדה זו במ"ר פ' אחרי בפסוק כמעשה ארץ מצרים לא תעשו.
.
(שם)
(שם)
צרור המור
כשושנה בין החוחים. משא"כ בגלות בבל שהדין הוא בתוקף אודם והבבליים מצירין לנו כשושנה הגדילה בין החוחים: